זיכרון שמות קורבנותיה היהודיים של הדיקטוטורה הנאציונל-סוציאליסטית שהתגוררו בחבל הסאאר. וזיכרון קורבנות יהודיים נוספים ששמם אינו מוזכר בגלעד משום שלא ניתן היה לעקוב אחר גורלם.
לאחר תיאום עם הקהילה היהודית בחבל הסאאר החליטו מחוז חבל הסאאר ובירתו סאארבריקן על הקמת גלעד מודרני כפי שטרם הוקם עד עתה כמקום זיכרון מרכזי של חבל הסאאר. מטרתו היא זיכרון בר-קיימא לטובת הדורות הבאים של שמות וזכר קורבנותיה היהודיים של הדיקטטורה הנאצליונל-סוציאליסטית ושל המשלוחים והרצח. הגלעד יוקם על רחבת כיכר בית הכנסת בעיר סאארבריקן שחודשה בשנת 2018.
עלויות הפרוייקט חולקו באופן שווה בין מחוז חבל הסאאר לבירת המחוז סאארבריקן. העמותה DenkmalMit! תמכה בפרוייקט עם תרומה כספית.
לאחר תחרות פומבית ואנונימית בין אומנים מתחרים בשנת 2019 נבחר מבין 98 הצעות הפרוייקט של קבוצת האומנים מאנשטיין + ויל ברלין כמנצח.
הפרוייקט המנצח מממש באופן אסתטי, עדין ובלתי ימרני את אחת הדרישות העקרוניות כתנאי לקבלת הפרס בתחרות לציון שמות כל אחת ואחד מקורבנות השואה מחבל הסאאר, שלפי הידע העכשווי ממחקר הסטורי היו 2000 במספר.
הפסל – קיר "מתנודד" שקוף בעל שטח פנים כללי של שמונה על שלושה מטרים – עשוי מתכת אל-חלד המעוקלת פעמים רבות, בעל שיפוע קטן, מגולגל ומונגש למעבר באורך 15 מטרים וגובה 2,6 מטרים, המחורר בכל שטחו באותיות ומספרים חרוטים בטכניקת לייזר עם שמות, תאריכי הלידה והפטירה ומקום פטירתם של הקורבנות.
מימוש ספירת שמותיהם של הנשים, הגברים והילדים מאזור חבל הסאאר ששולחו ונרצחו מתקשר ישירות לגלעד השואה של מחוז הסאאר "היער הקטוע" מטעם אריאל אאוסלנדר בכיכר ע"ש הרב רילף שהוקמה בשנת 2013 ומשלים אותו במידה מסויימת. בתחילה תוכנן זיכרון השמות באנסמבל "היער הקטוע" דבר שלא מומש בסופו של דבר.
הפסל שיועמד כגלעד תמידי נראה לעין (להבדיל מהגלעד הבלתי נראה של יוכן גרץ משנת 1993 ברחבת הטירה של סאארבריקן) מעיד במרומז, מבלי לציין זאת, על מספרם הקונקרטי כפי שהוא ידוע בשנת 2021 של הקורבנות שחיו בחבל הסאאר ובעלי זיקה לחבל הסאאר.
פרטי הקורבנות נחקרו ותועדו בין השנים 2019 ו-2020 בעזרת הארכיון העירוני של בירת המחוז והמשרד המחוזי לשימור אתרים ובתמיכת הארכיון המחוזי של חבל הסאאר. כבסיס למידע שימשה רשימת הקורבנות של הקהילה היהודית בחבל הסאאר בתוספת מחקר מקדים של העמותה DenkmalMit!. כך התגבשה בתחילה 2021 רשימה בעלת 1928 רשומות של קורבנות הרצח.
השימוש בפרטים נעשה בגלעד בסדר אלפביתי. הרשומות מובדלות אחת מהשניה בעזרת שני קווים מאונכים.
בני האדם שהוכרו כקורבנות להשלמת הרשימה הם לא רק אלה שנרצחו במחנות הריכוז או ששולחו "למזרח" ללא מטרה ידועה ומאז נעלמו עקבותיהם. בזיכרון נכללים גם בני האדם שנפלו בתור חיילים או לוחמי חירות במדינות אליהן היגרו, אלה שנפטרו עקב המחסור, סבלות הבריחה והחיים במסתור ללא זכויות אזרח וגם אלה שהחליטו לקחת נפשם בידם עקב הרדיפות.
במקרה של רבים מהקורבנות לא נמצא תאריך מוות. אם לא נמצא עד עתה תאריך מוות המוכח בעזרת מסמכים מאוחרים יותר, נעשה שימוש בתאריך השילוח שלהם כתאריך מותם.
יוצרי רשימת הקורבנות היו צריכים גם כן להחליט מי נחשב תושב חבל הסאאר ומי לא. רבים מהקורבנות לא נולדו באזור הסאאר. חלק מהקורבנות הגרו ממזרח אירופה. גם לאחר תחילת הרדיפות ברייך הגרמני היה גל הגירה נוסף לאזור. לאחר שיקולים מצפוניים, החליטו החוקרים להחשיב את התושבות והתושבים היהודיים כבני חבל הסאאר, במקרה וניתן להוכיח כי קיבלו אשרת שהות בת לפחות שנה באזור הסאאר. גם ילדים שנולדו בסטאטוס ההגירה נכללו ברשימה.
למרות הכל, החיפושים אחר קורבנות אפשריים נוספים טרם הסתיימו. בשל כך, אין הגלעד מציג את מצב רשימת הקורבנות כעובדה סופית, אלה משקף אך ורק את התוצאות הזמניות האקטואליות.